התמודדות עם רגשות של דכדוך
פתאום הוא בא!
לא הוזמן וגם לא רצוי, אולם הוא עושה מה שבא לו!
מרשה לעצמו לנחות מתי שמתחשק לו ולהפריע בחיים😣
כשהוא מגיע, הוא מרשה לעצמו לקחת את כל הצבעים!
ולא נותר אלא לראות הכל בשחור ולבן!
הוא נוהג לדרוש להשתחוות לו, להתכופף ולהיכנע!
הוא מוסיף כח משיכה לכדור הארץ בשביל למנוע קלילות😬
לוקח את הנימוסים והליכות ומאלץ אנשים לירות לכל כיוון ולפגוע בסביבה!
גורם לסכסוכים ולמריבות בין ותוך אישיים.
באחד הביקורים שלו אצלי, ערכתי איתו הסכם שהוא מודיע לי מראש לפני הגעתו כדי שאתכונן לקראתו, אך לא עמד בזה.
איך הוא אמר לי: "ההפתעה היא זו שמרגשת"!
הסברתי לו שאני אדם פשוט שרוצה לחיות באיזון, בלי תנודות קיצוניות אך הוא בשלו.
כשראיתי שהוא לא מבין, הבטחתי לעצמי שבפעם הבאה אזכור לנעול את כל הדלתות והחלונות ולא אאפשר לו להיכנס!
אך הוא נועז ומצליח למצוא פרצה להיכנס.
למרבה המזל, בסופו של דבר הוא הולך כי אין לו סבלנות להישאר זמן רב.
הוא חייב לקפוץ מאחד לשני ולהציק לכמה שיותר.
הבעיה היא שכשהוא נוכח, נותן הרגשה שהוא הולך להישאר לנצח נצחים😬
בתמימותי חשבתי שבשלב כלשהו נמצא שפה משותפת לחיות יחד אך לצערי אין.
אמנם אנחנו מדברים, אך הוא בשלו.
קיוויתי שאולי הוא יספר לי משהו על חייו ואני אמצא נקודות תורפה ובכך אצליח להרחיקו לעד. אך עד כה, כל הניסיונות שלי העלו חרס!
בפעמים המעטות ששוחחנו הוא סיפר לי איך אחרים מגיבים שהוא מבקר אצלם:
"לא תאמיני", הוא אמר לי, "יש כאלה שמחכים לבואי בקוצר רוח ומחבקים אותי!"
הסברתי לו שלי יש דברים הרבה יותר טובים לחבק ואין לי שום עניין לחבקו! חוץ מזה, אמרתי לו, למה שמישהו ישמח לקבל אותך? מה כבר אתה נותן לאחרים? הרי אתה יודע רק לקחת!
תתפלאי הוא אמר לי באדישות, מסתבר שיש...
ואני עונה בשיא הרצינות עוד לא ראיתי או שמעתי על מישהו שמחכה
*ליום רע*
ואז הוא נעלב ועשה פרצוף לא מוכר🧐ואמר: ככה את מכנה אותי, יום רע?!!!
יש לי שם מכובד שנתנו לי הרופאים והורי!
ומה השם, שאלתי באדישות.
שמי הוא דכדוך בן דיכאון ואף אחד לא יקרא לי יום רע וימעיט מערכי.
ואז הבנתי שאולי עליתי על נקודת התרופה שלו....
בטוח שאצל כולנו מבקר מידי פעם מר יום רע. פשוט אל תעשו לו יותר מידי מקום שלא ירגיש נח וישאר ! במקום זאת תציקו לו שילך מהר🤣 לי זה עוזר😍
